#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דאגה בלב איש ישחנה. מה דרשו על זה רב אמי ורב אסי.	חד אמר ישחנה מדעתו. <br>וחד אמר ישיחנה לאחרים [שמא ישיאוהו עצה].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחש עפר לחמו. מה דרשו על זה רב אמי ורב אסי.	חד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם, טועם בהם טעם עפר.<br>וחד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם, אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רבי יוסי בא וראה שלא כמידת הקב""ה מידת בשר ודם, מידת בשר ודם מקניט את חבירו יורד עמו לחייו, אבל הקב""ה אינו כן.<br>מנין שהקב""ה אינו כן. 4"	קלל את הנחש, עולה לגג מזונותיו עמו יורד למטה מזונותיו עמו. <br>קלל את כנען, אוכל מה שרבו אוכל ושותה מה שרבו שותה.<br>קלל את האשה, הכל רצין אחריה. <br>קלל את האדמה, הכל ניזונין הימנה.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש יורד עמו לחייו.	בכל דבר שהוא יכול להקניטו ולהפסידו, הוא יורד.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם. מה דרשו על זה רב ושמואל.	חד אמר דגים. דכתיב נאכל.<br>חד אמר עריות. דכתיב חנם [ודגה לשון תשמיש, כמו 'וידגו לרוב'].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זכרנו את הדגה. למ""ד עריות הא כתיב נאכל."	לישנא מעליא נקט, דכתיב 'אכלה ומחתה פיה' [כמו 'כאשר ימחה הצלחת', כמי שמקנח את הקערה].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זכרנו את הדגה. למ""ד דגים, מאי חנם."	"דהוו מייתין להו מהפקירא, דאמר מר כשהיו ישראל שואבין מים הקב""ה מזמין להם בתוך המים דגים קטנים בכדיהן."	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זכרנו את הדגה. בשלמא למ""ד דגים, אבל עריות לא פריצי בהו, היינו דכתיב 'גן נעול אחותי כלה', אלא למ""ד עריות מאין 'מעין חתום'."	מהנך דאסירין לא פריצי בהו [אותן שהיו נאסרות לבני נח].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכרנו את הדגה. אלו עריות נאסרו לבני נח.	"כגון ערוה שבי""ד של ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה. רש""י."	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זכרנו את הדגה. בשלמא למ""ד עריות, היינו דכתיב 'וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו', על עסקי משפחותיו שנאסרו להם.&nbsp;<div>אלא למאן דאמר דגים, מאי 'בוכה למשפחותיו'.</div>"	שני הדברים היו, גם התלוננו על דגים, וגם 'בוכה למשפחותיו'.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הקישואים ואת האבטיחים. מה דרשו על זה רב אמי ורב אסי.	חד אמר טעם כל המינים טעמו במן, טעם חמשת המינים הללו לא טעמו בו.<br>חד אמר טעם כל המינים טעמו טעמן וממשן, והללו טעמן ולא ממשן.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<div>זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: </div>מדוע הלא טעמו במן טעם חמשת המינים הללו.	שהן קשין לעוברות ומניקות, כדאמרינן בסיפרי משל אומר לאשה לא תאכלי בצל מפני התינוק.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמן כזרע גד לבן. כמה פירושים נאמרו על זה. 4	"<ol><li>לר' אסי ולברייתא <font color=""#ff0000"">עגול</font> כגידא [כוסברה] <font color=""#ff0000"">ולבן</font> כמרגלית. לברייתא עגול כפשתן.</li><li>אחרים אומרים גד שדומה ל<font color=""#ff0000"">הגדה</font> שמושכת לבו של אדם כמים.</li><li>תניא אידך גד <font color=""#ff0000"">שמגיד</font> להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון. לבן <font color=""#ff0000"">שמלבין</font> עונותיהן של ישראל.&nbsp;</li><li>תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין, כך המן <font color=""#ff0000"">מגיד</font> להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין. (עבדי גנבת. איש ואשה)</li></ol>"	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך היה המן מלבין עונותיהם של ישראל.	מתוך שהיו דואגים שמא לא ירד המן למחר, היו משעבדים לבם למקום.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך גילה המן אם העובר בן תשע לראשון או בן שבע לאחרון.	לפי שנאמר 'וימודו בעומר', בין שליקט הרבה בין שליקט מעט מוצא עומר לגולגולת, ואם נמצא יותר בבית הראשון בידוע שבן תשעה לראשון הוא, ואם בבית האחרון בידוע שבן האחרון הוא.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין, כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין. כיצד.	שנים שבאו לפני משה לדין, זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי, אמר להם משה 'לבוקר משפט', למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו, אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו. <br>וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין, זה אומר היא סרחה עלי והיא אומרת הוא סרח עלי, אמר להם משה 'לבוקר משפט', למחר אם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא סרחה עליו, נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב 'וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו' [אלמא בתוך המחנה יורד]. <br>וכתיב 'ויצא העם ולקטו' [יציאה מחוץ למחנה משמע]. <br>וכתיב 'שטו העם ולקטו' [משמע למקום רחוק, כמו 'מִשוט בארץ']. <br>הא כיצד.	צדיקים ירד על פתח בתיהם. <br>בינונים יצאו ולקטו. <br>רשעים שטו ולקטו.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב 'לחם' [משמע אפוי], וכתיב 'עוגות' [משמע קודם אפיה], וכתיב 'וטחנו'.<br>הא כיצד.	צדיקים - לחם.<br>בינונים - עוגות.<br>רשעים - טחנו בריחים.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או דכו במדוכה.	"א""ר יהודה אמר רב ואיתימא ר' חמא בר' חנינא מלמד שירד להם לישראל עם המן תכשיטי נשים [בשׂמים שהן דוכות במדוכה ומקשטות בהן להיות ריחן ערב לבעליהן], דבר שנידוך במדוכה."	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשלו בפרור.	אמר ר' חמא מלמד שירד להם לישראל עם המן ציקי קדירה [תבלין לתבשיל ערב ומבושם].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר.<br>מאי בבוקר בבוקר.	"א""ר שמואל בר נחמני א""ר יונתן מִדָבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן.&nbsp;"	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנשיאים הביאו את אבני השוהם. מה זה נשיאים.	תנא נשיאים ממש [עננים], וכן הוא אומר 'נשיאים ורוח וגשם אין'.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה טעמו כטעם לשד השמן. 2	"א""ר אבהו מה שַד זה תינוק טועם בה כמה טעמים [שהאם אוכלת], אף המן כל זמן שישראל אוכלין אותו מוצאין בו כמה טעמים.<br>א""ד לשד ממש, מה שֶד זה מתהפך לכמה גוונין, אף המן מתהפך לכמה טעמים."	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע. למה לחם בבוקר ובשר בערב.	"תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה,<div>בשר ששאלו שלא כהוגן [מתוך כרס מלאה שהרי מקנה רב היה להם], ניתן להם שלא כהוגן [עם&nbsp;חשיכה, שעה שאינה ראויה לתקן אותה עד שעת הסעודה].</div><div>לחם ששאלו כהוגן [שא""א להיות בלי לחם] ניתן להם כהוגן [בבוקר שיש שהות להכינו].</div>"	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה. והאמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלי' אלא ביממא.	כעין יממא קא אמרינן [באור האבוקה].	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה היו דומין ישראל, עד שירד להם המן והשלו.	בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרים באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה [בבוקר ובערב].	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'הבשר עודנו בין שיניהם', וכתיב 'עד חדש ימים', הא כיצד.	בינונים לאלתר מתו. <br>רשעים מצטערין והולכין עד חדש ימים.	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישטחו.	אמר ריש לקיש אל תקרי וישטחו אלא וישחטו, מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה.	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטוח. 2	"תנא משמיה דרבי יהושע בן לוי, אל תיקרי <font color=""#55aaff"">'שטוח'</font> אלא שחוט, מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה [ומלמד שהשליו דבר שטעון שחיטה היה].<br>אמר רבי וכי מכאן אתה למד, והלא כבר נאמר וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף, ותניא רבי אומר 'וזבחת כאשר צויתיך' מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה [לא מצינו בתורה ציווי הזביחה היאך, מכאן אתה למד שנמסרו לו הלכות שחיטה על פה],&nbsp; אלא מה תלמוד לומר <font color=""#55aaff"">'שטוח'</font>, מלמד שירד להם משטיחין משטיחין.&nbsp;"	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב לחם, וכתיב שמן, וכתיב דבש.&nbsp;	אמר רבי יוסי ברבי חנינא, לנערים לחם, לזקנים שמן, לתינוקות דבש [לחם יפה לבחורים, ושמן לזקנים, ודבש לתינוקות].	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב שליו וקרינן סליו.	אמר רבי חנינא צדיקים אוכלין אותו בשלוה, רשעים אוכלין אותו ודומה להם כסילוים [קוצים].	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מיני שליו יש, ומה שמם. מה המשובח בכולם ומה הגרוע מכולם. 4	"<ol><li>שיכלי.</li><li>קיבלי.</li><li>פסיוני.</li><li>שליו.</li></ol>המשובח בכולם שיכלי, הגרוע מכולם שליו. (והוא ירד לישראל משום ששאלו שלא כהוגן. מהרש""א)<br>"	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מתארת הגמ' את ריבוי השומן של השליו.	"והוי כציפורתא, ומותבינן לה בתנורא ותפח [מרוב שומנו הוא נתפח ונעשה עב], והוה מלי תנורא, ומסקינן ליה אתליסר ריפי [כיכרות. זו על גב זו], ואחרונה אינה נאכלת אלא ע""י תערובת [מרוב השומן הנבלע בה, וכל שכן העליונות]."	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי מן האמואים היו ממציאים שליו מן השמים.	רב יהודה משתכח ליה בי&nbsp;דני [בין החביות]<br>רב חסדא משתכח ליה בי ציבי [במחסן העצים]. <br>רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא. יומא חד לא אייתי אמר מאי האי, סליק לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר 'שמעתי ותרגז בטני', אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדאה [חמיו של רבא ורבו], ובְדיל רבה אכיל תלמידא.&nbsp;	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב ותעל שכבת הטל, וכתיב וברדת הטל.	אמר רבי יוסי ברבי חנינא טל מלמעלה וטל מלמטה, ודומה כמו שמונח בקופסא.	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דק מחוספס. 2	"אמר ר""ל דבר שנימוח על פיסת היד. <br>רבי יוחנן אמר (מחוספס בגימטריה 248) דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים [אינו יוצא מן המעיים]. מחוספס טובא הוי, אמר רב נחמן בר יצחק מחספס כתיב.&nbsp;"	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחם אבירים אכל איש. מה חלקו בזה רבי עקיבא ורבי ישמעאל.	"לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו דברי ר""ע.<br>וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית, וכי מלאכי השרת אוכלין לחם, והלא כבר נאמר 'לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי', אלא מה אני מקיים אבירים, לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים."	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד שהמן נבלע באברים, מה אני מקיים&nbsp;ויתד תהיה לך על אזניך. 2"	"לר' ישמעאל נאמר על דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותן להם. <br>ר""א בן פרטא אומר אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן מַן מפיגן, אלא לאחר שסרחו [שנתלוננו על כך. שאמרו 'ונפשנו קצה בלחם הקלוקל'] אמר הקב""ה: אני אמרתי יהיו כמלאכי השרת, עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות."	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות. מה החשבון.	דכתיב ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים, ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא תלתא פרסי, ותנא כשנפנין אין נפנין לא לפניהן ולא לצדדיהן אלא לאחוריהן [דיודעים הם שלא יחזרו לאחוריהם, ואותם שלפנים צריכים לצאת לסוף המחנה מאחור].	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועתה נפשנו יבשה אין כל. מה התכוונו.	אמרו, עתיד מן זה שתיפח במעיהם, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא.&nbsp;<div>{וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם אל תקרי אבירים אלא איברים, דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים, אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך בדברים שבאין להם ממדינת הים}.</div>	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול.<br>מה לומדים מכאן.&nbsp;	מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה.&nbsp;	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן למד משה רבינו הלכות שחיטה.	תניא רבי אומר 'וזבחת כאשר צויתיך' מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה [לא מצינו בתורה ציווי הזביחה היאך, מכאן אתה למד שנמסרו לו הלכות שחיטה על פה].	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך נודע לרבא שמת רב חסדא חמיו.	רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא. יומא חד לא אייתי אמר מאי האי, סליק לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר 'שמעתי ותרגז בטני', אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדאה [חמיו של רבא ורבו], ובְדיל רבה אכיל תלמידא.&nbsp;	יומא פרק שמיני עה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש 'עוגות'	קודם אפיה.	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והמן כזרע גד לבן. מה הפירוש <font color=""#ff425b"">גד. </font>3"	"<ol><li><font color=""#ff0000"">עגול</font> כגידא.</li><li>שדומה ל<font color=""#ff0000"">הגדה.</font>&nbsp;</li><li><font color=""#ff0000"">שמגיד</font> להם לישראל.</li></ol>"	יומא פרק שמיני עה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברים שתגרי אומות העולם מכרו לישראל, האם נבלעו באברים.	"לר' ישמעאל לא.<br>לר""א בן פרטא אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להם, מַן מפיגן."	יומא פרק שמיני עה ב		
